מיזם "שומרים על הירוק " מציע דרכים להתמודד עם התייקרות זו מבלי לוותר על הצביון הירוק שכל כך אופייני להתיישבות הכפרית ואותו הועידו לנו מייסדיו, בימיה הראשונים של ההתיישבות. באמצעות המיזם הזה ניתן יהיה לחסוך כ- 40% מעלויות המים בשטחי הגינון.

החיסכון ללקוח ע"י מערכות מחזור מי הנקז: חיסכון במים כ- 40%, חיסכון בדשן כ- 50% , מחזור מי הנקז מביא לחיסכון במי ההשקיה ודישון , מניעת זיהום הקרקע בעודפי דישון

ההשקיה בישראל מבוססת, רובה ככולה, על השקיית לחץ וזאת גם בהם ניתן להשקות בגרביטציה מבחינה טופוגרפית של הקרקע.הסיבה העיקרית לכך נובעת מהצורך לייעל ולחסוך במים ככל האפשר עקב מגבלות המים החמורות הקימות בארץ. ההשקיה בלחץ גרמה לכך שעם עליית מחירי האנרגיה בעולם, גדל חלקו היחסי של מרכיב עלות האנרגיה בעלות הכללית של המים

קראת שיקום תשתיות בישוב או הכנת תשתיות הישוב לשנים הבאות מבחינת גודל האוכלוסייה וסוג העיסוקים בישוב יש הכרח לעסוק בתכניות אב לאספקת המים השפירים ולאיסוף הקולחין. בנוסף לגורמים אלה, יש לתכנן גם את ניקוז מי הנגר בישוב.

מדי המים במערכת קר"מ מחוברים ישירות למערכת ממוחשבת מרכזית בישוב ולפיכך מאפשרת בקרה על צריכת המים ועל תקלות בזמן אמת.

המדור בנוסף לתכנון ושדרוג מאגרי מים, מבצע בדיקה וביקורת לפי מפרט בקרה ותחזוקת מאגרים בהתאם להנחיות רשות המים ומשרד החקלאות, המתנים את חידוש רישיון ההפקה השנתי בביצוע הבדיקה.

המדור משמש כיועץ מים, ביוב וניקוז הן למשרד השיכון והן באופן פרטני לישוב הזקוק להנחיה בתחום זה בעת הכנת תכניות תב"ע לישוב. העבודה תעשה במשותף עם אדריכלי הישוב והמהנדסים של הגוף היוזם. 

הכנת תכנית אב המתארת את התארגנות הגורם המתאים (ישוב, תאגיד ועוד) מול דרישות משרד הבריאות או גוף ממשלתי הקשור לבריאות הציבור.

המדור מתכנן, משדרג ועורך השוואת מודלים בין סוגי מטש"ים.
השוואת המודלים מתבצעת בין מט"ש אזורי למט"ש מקומי. נבחנים כל הפרמטרים כגון: זמן הקמת המט"ש, שליטה באיכות מי קולחין, צריכת אנרגיה, עלות תפעול ואחזקה שוטפת.

הסכמי המים נועדו לעודד את ההשקעה בחקלאות במושבים ובקיבוצים. הגורם הממשלתי המטפל בנושא הוא משרד החקלאות והוא זה המאשר סופית את גובה המענק במעמד השיפוט.